פירוש על שיר השירים 1:5

שְׁחוֹרָה אֲנִי וְנָאוָה וגו'. אַתֶּם רַעְיוֹתַי, אַל אֵקַל בְּעֵינֵיכֶם אַף אִם עֲזָבַנִי אִישִׁי מִפְּנֵי שַׁחֲרוּת שֶׁבִּי, כִּי שְׁחוֹרָה אֲנִי עַל יְדֵי שְׁזִיפַת הַשֶּׁמֶשׁ, וְנָאוָה אֲנִי בְחִתּוּךְ אֵבָרִים נָאִים. אִם אֲנִי שְׁחוֹרָה כְּאָהֳלֵי קֵדָר הַמַּשְׁחִירִים מִפְּנֵי הַגְּשָׁמִים, שֶׁהֵם פְּרוּסִים תָּמִיד בַּמִּדְבָּרוֹת, קַלָּה אֲנִי לְהִתְכַּבֵּס לִהְיוֹת כִּירִיעוֹת שְׁלֹמֹה. דֻּגְמָא הִיא זוּ: אוֹמֶרֶת כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל לָאֻמּוֹת: "שְׁחוֹרָה אֲנִי בְמַעֲשַׂי וְנָאָה אֲנִי בְמַעֲשֵׂה אֲבוֹתַי, וְאַף בְּמַעֲשַׂי, יֵשׁ מֵהֶם נָאִים, אִם יֵשׁ בִּי עֲוֹן הָעֵגֶל, יֵשׁ בִּי כְנֶגְדּוֹ זְכוּת קַבָּלַת הַתּוֹרָה". וְקוֹרֵא לָאֻמּוֹת "בְּנוֹת יְרוּשָׁלַיִם" עַל שֵׁם שֶׁהִיא עֲתִידָה לֵעָשׂוֹת מֶטְרוֹפּוֹלִין לְכֻלָּן, כְּמוֹ שֶׁנִּבָּא יְחֶזְקֵאל "וְנָתַתִּי אֶתְהֶן לָךְ לְבָנוֹת", כְּמוֹ "עֶקְרוֹן וּבְנֹתֶיהָ":

שחורה אני ונאוה. שחורה אני במעשי ונאוה במעשה אבותי ^עויתכן בטעם הדרשה הזאת והבאות אחריה בלשון זה ע"פ מ"ש בשמ"ר פרשה מ"ט שחורה אני ונאוה, וכי יש שחורה נאוה, לכן מחלק המלות לענינים שונים, וכן דריש התם בפנים שונים. .
(שם)

[ג תשובת השכינה והבטחתה לישראל]